אולי כן. לא. שחור לבן

יש הרצאות בהם הקהל משתף ומזדהה יותר ויש הרצאות בהם הקהל מטיל ספקות, מערער על הנאמר. גם לזה צריך להיות מוכן ולקחת בחשבון מה שנשמע “אמת” עבורך הוא ספק גדול אצל האחר.

בהרצאה שהעברתי השבוע אחד המשתתפים הביע את מורת רוחו מכל “המשימות” הנדרשות כדי למצוא עבודה. “למה צריך את כל זה? ולמה זה מחייב אותי? ומי אמר שזה עובד כך?”

האמת, העולם החדש נראה ומרגיש לרבים מלחיץ, מפחיד, לא נוח, מעיק ובעיקר לא מוכר.

קורים דברים בחוץ ,הרבה מהם לא תלויים בנו וכנראה לא נוכל לשנותם.

השאלה מה כן תלוי בנו?

כמו הרבה דברים נקודת ההתייחסות שלנו למה שקורה, משפיעה על המחשבה שלנו ובוודאי על הדרך בה אנו פועלים.

דמיינו מצב בו קרה לכם שינוי כלשהוא שלא תכננתם ולמרות שהוא לא היה נוח הרווחתם מזה דברים חדשים ומעניינים? כנראה שכל אחד יכול למצוא מקרה אחד כזה לפחות.

כמו שיש בשוק העבודה דברים לא צפויים ולא נוחים כך יש גם הפתעות והתפתחויות חיוביות…אנחנו לפתע רוכשים כלים שאולי לא היו לנו לפני, מחדדים את מה שאנחנו רוצים, רוכשים ידע בתחומים חדשים ועוד.

אני לא מנסה לנחם פה אף אחד אלא רק להזכיר שהדברים שקורים הם לא-

כן/לא או שחור/לבן… “לאמצע” יש מקום, להטלת ספקות יש מקום, לבחינה מחודשת של דרכי הפעולה שלנו בוודאי יש מקום.

רק שכל אלו ,לרוב, מתרחשים באזורים פחות מוכרים/נוחים או וודאיים וכדאי להכיר בזה. וגם לזכור שזה מצב זמני שמכין אותנו למשהו אחר טוב יותר!

שבוע טוב ובהצלחה!